התבלטי ביופייך הפנימי והחיצוני

פוסעת על קצות האצבעות,
חרש ופחד מהבאות...
רגילה ללכת בין הקווים בזהירות,
באי התבלטות.

רגלייך, עצמותייך זועקות לך מתוך תאי גופך:
נעלי נַעֲלֵי עקב בולטות,
הראי יופייך, תפארתך ואהבתך ליקום,
תני מתנתך לו ולך,
כל פסיעה למענו - למענך,
הרי יש סיבה שכאן הינך בזמן הזה!

מצאי, אל תוותרי, 
התבלטי ביופייך
הפנימי כמו גם החיצוני
כשמש את עולמך תאירי,
מתוכך תבוא שלווה –
תמימותך מאוזנת ומאירה.
(מתייחס לגברים ונשים כאחד)