צִוְוחַת נֶשֶׁר - צח יצחקי 7/7/97
א.
הַנֶּשֶׁר מִתְעוֹפֵף לוֹ
מְחַפֵּשׂ טֶרֶף מֵת,
הַשָּׁמַיִם מְשַׁנִּים צוּרָה ע"י הָרוּחַ - לֹא אֶסְבֹּל
וְכוֹכָב אַבְרֵק נוֹצֵץ "בַּכֶּלֶב הַגָּדוֹל".
סִדְרַת כּוֹכָבִים עוֹמְדִים מְאִירִים
וְהַנֶּשֶׁר יִצְנַח מֵת מֵהָעֲנָנִים.
ב.
מֵעַל הַבַּיִת הַזֶּה אֵיבָה,
עַנְנוּת מְאוֹד מַפְחִידָה.
הֵם יָקוּמוּ בַּבֹּקֶר וּכְלוּם לֹא קָרָה,
כְּאִלּוּ הַנֶּשֶׁר שֶׁהָיָה דּוֹאֶה בְּשַׁלְוָה.
אוּלַי תִּתְעוֹרְרוּ, בַּבַּיִת הַזֶּה -
הָיְתָה אַהֲבָה. . .
ג.
הַנֶּשֶׁר עָבַר מֵעַל מְדַבֵּר לוֹהֵט,
רוּחַ קְרָב וְחַיָּל שָׁם אָבָה לָצֵאת.
נִמְצָא שָׁם כְּבָר עוֹנָה שְׁלִישִׁית,
אֲדִישׁוּת שָׁם כְּרוּחַ חֲרִישִׁית.
אִוָה הַחַיָּל לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ,
לִרְאוֹת אַתְּ הַנֶּשֶׁר מֵעַל גַּג מִטָּתוֹ.
ד.
בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, בָּעִיר מְשֻׁתֶּפֶת,
עוֹבְרִים זֶה מוּל זֶה והאֵיבָה מֻרְגֶּשֶׁת,
נִרְאִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה כְּלַפֵּי חוּץ
הַשְׁקָפַת עוֹלָמָם שוÉנָה,
אַךְ לְדַבֵּר זֶה נָחוּץ.
חֶרֶב לוֹ בַּיִת שֵׁנִי,
עֵקֶב שִׂנְאַת אָדָם אַתְּ פְלוֹנִי.
בּאִוְלָת גַּאֲוָה אָנוּ מִסְתַּתְּרִים
אוֹתָם מְקַלְּלִים - אָנוּ הַגִּבּוֹרִים.
אֹחַ צוֹוחַ בַּלֵּילוֹת חֲשׁוּכִים,
חַיָּבִים לִפְתֹּר כָּאן בְּעָיוֹת אַחִים,
אֲנָשִׁים - אָנוּ אַחִים.
ה.
הוֹלֵךְ לַאֲנָשִׁים סוֹחֲרִים
הֵם נוֹתְנִים לוֹ סְחוֹרוֹת
וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּפִסְגַּת הֶהָרִים,
לֹא יוֹדֵעַ מַהוּ נֶשֶׁר,
בֵּינוֹ לְבֵין הַטֶּבַע אֵין כֹּל קֶשֶׁר.
הֶרֶס מִשְׁפָּחָה, הֶרֶס חַיִּים - בכּוֹח הַסַּמִּים.
ו.
מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹם
מְצִיאוּת שָׁם הִיא דִּמְיוֹן.
נִשְׁאֶרֶת אִתּוֹ בִּגְלַל אֵין סִפּוּר סִבּוֹת,
יֵאוּשׁ וְאִבּוֹלֶת - הִיא סוֹבֶלֶת.
הַבַּעַל אִבֵּד עִנְיָן בִּבְחִירַת לִבּוֹ,
חֻרְבּן הַנִּשּׂוּאִין בִּגְלַל ייצרוֹ.
ז.
תּוֹפֵס הַנֶּשֶׁר בְּחֵלֶק מֵהַטָּרָף,
תּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בָּאַדִּירוּת כּוֹבֶשֶׁת.
הוּא אֵינוֹ הוֹרֵג - מְחַכֶּה בְּסַבְלָנוּת,
הַטֶּבַע יִקַּח אוֹתוֹ גַּם כֵּן בָּאַדִּירוּת.
הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל יִצְנַח מֵת מֵהַשָּׁמַיִם,
כְּשֶׁעָלָיו כֹּל זֹאת חָרוּט - עָבַר חַיִּים, עָבַר יֵשׁוּת.