פעמים רבות אני נוהג להעלות מאמרים המתארים את השטיפה האנרגטית, מאמרים המסבירים מה צפוי לנו במהלך הטיפול מבחינה מעשית או לחילופין את התחושות הנלוות לאחר מכן. אך אין חלופה אמיתית לעדות שבאה מפיהם של מטופלים.
אני מתרגש ושמח לארח אצלי באתר מטופל שפנה אלי מספר ימים לאחר הטיפול, ושאל אם אהיה מעוניין לשתף עם הקוראים שלי את רשמיו במילותיו שלו.
מה קורה במהלך הטיפול?
אל הטיפול הגעתי כשמצד אחד אני מאוד בעד הרפואה המשלימה, ורואה בה כחלק בלתי נפרד מעולמו של כל מי שמבקש לשמור על אורח חיים בריא ומאוזן. מן הצד השני, לא הייתי בטוח לקראת מה אני מגיע.
אני מכיר ומבין היטב את מה שעומד מאחורי הנטורופתיה, מכיר מחקרים רבים שנערכו אודות דיקור סיני. אמרתי טוב, אשמור על ראש פתוח וסקרנות בריאה. נראה מה החוויה תביא איתה.
לפני שהגעתי אל הטיפול עצמו, קראתי על השטיפה האנרגטית לא מעט. ראיתי גם את הסרטון הידוע של אושרת קוטלר. היה נראה שמדובר בפן מאוד פיזי כשהיא תיארה ממש 'תחושות של עקצוצים וזרמים'.
בטרם השטיפה עצמה, הטיפול התחיל בשיחת עומק עם צח. אמנם זאת הייתה שיחת עומק אך אפשר בהחלט לקרוא לה שיחת חולין. נתנו לה ללכת לכיוונים שונים. אין בה משהו שרירותי, מכוון מטרה או מחייב. אולי זה רק אני, אבל משהו באווירה הכניס אותי אל תוך המוד הנכון.
לאחר מכן, ניגשים אל מיטת הטיפולים ומבצעים את השטיפה עצמה.
השטיפה מתבצעת בשכיבה עם מנח רגליים מסוים מאוד. קצת מאתגר לתאר את כל מה שמתבצע בשטיפה, אך אפשר לומר שהיא כוללת נקודות לחיצה באזורים שונים בגוף, לפי הצ'אקרות (מרכזי האנרגיה) שבגופנו.
מה שאני כן רוצה לתאר כאן זה את התחושה. אם אמרתי שבסרטון של אושרת קוטלר, היא הביעה תחושות פיזיות מאוד, אז קודם כל היא צודקת. התלוו לטיפול תחושות של עקצוץ וזרמים שהפתיעו אותי. אמנם שמרתי על ראש פתוח, אך אני בטוח שהייתה בי גם מעט ספקנות. מעין 'לי זה לא יקרה'.
אבל הרבה מעבר לתחושה הפיזית, אני רוצה לדבר על הפן הרגשי בטיפול.
הפן הרגשי של הטיפול
שוב, זה מעט מאתגר לתאר זאת במילים, אבל רואים דברים, מעט כמו בחלום. כמו להיות סהרורי בין שינה לערות.
במהלך הטיפול, צח לוחץ על נקודות שונות, ובאופן שהפליא אותי למדי, ידע לשאול את השאלות הנכונות. כאילו הנוקשות של השרירים שלי או התחושות שהוא קיבל מאזורים מאוד ממוקדים בגוף, אותתו לו שכאן טמונה הבעיה שאיתה אני מתמודד.
הגעתי אל הטיפול הזה יחד עם נושא טעון וכואב שאני לוקח איתי מזה תקופה ארוכה. לא התכוונתי לחלוק את זה איתו. אבל הוא פשוט נגע שם. ושוב, זה תיאור שקצת קשה להסביר במילים. אני אפילו מרגיש שאני 'מוזיל' את התחושה עם מילים.
מקום שנוגעים בו ושם טמון הכאב, שם הוא שוכן, שם הוא אצור ומחכה להתפרץ.
מעבדים את מה שקרה בעבר ומשפיע על ההווה, מדברים תוך כדי הטיפול על הכל. זהו לא שיח רגיל, התחושה הייתה שאני שרוי במצב מסוים שאצא ממנו רק כאשר הטיפול יסתיים.
זה מביא עמו שחרור מאוד גדול.
הימים שאחרי הטיפול
מן הצד האחד הרגשתי שאני חוזר לשגרה היומיומית שלי. למעשה, אחרי שסיימתי את הטיפול, מיהרתי לעשות קניות, הלכתי להוציא את הילד מהגן (יום שישי יום קצר), הכנתי אוכל יחד עם אשתי לצהריים, שמנו אותו לישון, הלכנו לסבא והסבתא – מה שנקרא: למי יש זמן לעבד מה קרה פה בכלל :)
אבל מן הצד השני, יש תהליך סמוי שלפעמים רק במבט לאחור מתחילים להבין אותו.
פתאום מזהים היבטים שונים שחוסמים, שמונעים מבעדנו להתקדם. פתאום מבינים את הדרך שבה תת-המודע ניהל אותנו. לפתע, הוא לא כזה תת-מודע. הוא כבר לא שוכן לו במסתור הנוח והחמים. הוא חשוף.
אני בכוונה מאניש את תת המודע שלי, כי זה גם מתאים לתיאור הבא: כאשר מוציאים אותו מן המסתור, כאשר הוא מרגיש חשוף, הוא גם מתרגז. היה לו נוח שם. הוא ניהל אותנו ולא אנחנו אותו.
כשסיימתי את הטיפול עם צח, הוא הסביר לי שאי אפשר לעשות שטיפה אנרגטית נוספת, אלא לאחר שבועיים שלוש לכל הפחות. כששאלתי מדוע, הוא הסביר שצריך לעבד את מה שקרה, את מה שצף. שזה תהליך.
אני בהחלט מסכים עם זה. שוב, תיאור במילים אולי קצת עושה עוול לתהליך. זהו תהליך שמצד אחד אתה מודע אליו שהוא יקרה, ומצד שני אתה לא שם לב אליו תוך כדי.
זו מערבולת של רגשות. מן הצד האחד המושכות שבו אלי לידיים שלי. מן הצד השני, לעתים יש טלטלות כי תת המודע לא שבע רצון מהמעמד החדש שהוא קיבל. מ'הרעת התנאים' שהטיפול הביא.
כלים ופרקטיקה
אני מצד אחד רואה את עצמי כאדם רוחני קצת, אבל מן הצד האחר אני גם מאוד פרקטי. מחפש תכל'ס, רוצה מעשים ולא תיאוריות.
מאוד אהבתי את העובדה שעם סיום הטיפול, מקבלים הדרכה לביצוע שטיפה אנרגטית עצמית. התחזוקה הזו חשובה, והיא גם ממשיכה להעניק כלים לפורקן, להתמודדות ולשיפור.
למדתי על עצמי מגוון דברים בטיפול, שאני בן אדם שנוטה לרצות אחרים, שאני בן אדם שנוטה להתנצל על כל דבר שהוא עושה מתחושה שהכל צריך להיעשות טוב יותר. למדתי על עצמי שאני אדם סמכותי יותר ממה שאני חושב, ושלעתים הילד שבתוכי הוא זה שמנהל אותי ולא אותו אדם בוגר.
ההיכרות המעמיקה הזו עם עצמי, היא פרקטיקה לכשעצמה. היא מאפשרת לי לזהות חסמים, לתת להם גוף ופנים. כשמשהו לא ידוע לפתע מקבל צורה, הוא הרבה פחות מפחיד, הרבה יותר סימפטי.
אני מזמין אתכם להתייעץ איתי
לא אבלבל אתכם/ן, כאן העדות הסתיימה :)
שמי צח יצחקי, אני מטפל גוף ונפש, מומחה לטיפול באמצעות שטיפה אנרגטית וטיפול במטאיזם.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ואתכן לפנות אלי בוואטסאפ, ליצור איתי קשר טלפוני או להשאיר לי פנייה. אשוב אליכם בהקדם האפשרי.