מגירת השירים: שיר של ים 22/3/95

מביט אל הים הגדול הפתוח,

מביט אל האופק שממני בורח,

רעש הגלים מעלה זכרונות

של כמה אהבות ישנות.

הגדר מפרידה ביני לבין הים,

שכה קרוב הוא, קרוב הוא לכאן.

בשעות מוזרות באים הדייגים

והם כל כך חופשיים,

באים והולכים הם מתי שרוצים,

פשוט נכנסים אל הרכב וּ. . . מניעים.

ואני במגדל הישן יושב,

הכסא שבור ומתנדנד,

לוקח סיכון ולָךְ כותב,

על הים, הגלים

ולב שמנסה להחלים,

לב צעיר, שרק בין עשרים,

הספיק לעבור כמה משברים.

על פתרון אחד אני חושב

ששוב אתאהב.

אַךְ הלב הרעב

מסרב להשלים, שנגמרו אותם הימים,

ימים רחוקים, שהיינו ילדים

ושחקנו במשחק של אוהבים.

שוב בים אני בוהה,

הים הגדול הפתוח. . .